פסק-דין בתיק ת"ק 007945/03

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סך של 17,800 ש"ח בגין יתרת תגמולי ביטוח המגיעים לה לטענתה, על פי פוליסה לביטוח דירה (להלן: " הפוליסה").

            שלמה, בן זוגה לחיים של התובעת המתגורר עמה (להלן :"שלמה") , הוסף כמבוטח נוסף בפוליסה.

הנתבעת, סוכנות לביטוח בע"מ, משמשת חתמת לחברת לוידס מלונדון והיא שהנפיקה את הפוליסה.

2.         לאחר ששמעתי את עדויות התובעת, שלמה והשמאי מטעם הנתבעת (להלן: " השמאי") והאזנתי בקשב רב לטיעוני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

            אקדים ואומר, כי הצדדים העלו טענות מרובות, אין בכוונתי להתייחס לפסק הדין לכל טענה וטענה, אולם פסק הדין ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענותיהם.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 23.2.03 נפרצה דירת התובעת אשר תכולתה הייתה מבוטחת על פי הפוליסה. האירוע נבדק על ידי השמאי, אשר נשלח על ידי הנתבעת. השמאי ערך דו"ח בצירוף המלצותיו ובעקבות זאת שילמה הנתבעת לתובעת תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת.

הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את תגמולי ביטוח בגין 3 שעונים שנגנבו לטענת האחרונה , פיצוי מלא בגין חומרי גלם והשבת עלות החלפת צילינדר לדלת.

בעקבות זאת, הגישה התובעת תביעתה זאת תוך שהיא תובעת בנוסף פיצוי בסך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש, "טרטור", ועלבון שנגרמו לה עקב אי האמון של הנתבעת בתביעתה.

4.         אקדים ואומר כי, נתתי אמון לעדויותיהם של כל העדים שהופיעו בפני ואיני מוצא סתירה בין העובדות שהועלו על ידי התובעת ושלמה מצד אחד, לבין השמאי. אוסיף ואומר, כי השמאי התרשם אף הוא כי גירסת התובעת אמת היא.

5.

5.1        שוכנעתי, כי השעונים אכן נגנבו במהלך הפריצה אך יחד עם זאת, על בית המשפט לקבוע האם התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת טענתה באשר לסוג ודגם השעונים שנגנבו ושוויים.

5.2        ביום 3.5.01 נבדקה והוערכה תכולת הדירה ובהתאם לכך נערך דו"ח סוקר אשר על פיו נערכה הרשימה לפוליסה. מסתבר כי, שלושת השעונים לא נכללו בדו"ח הסוקר.

עיון בדו            "ח הסוקר מעלה, כי לצד הפריט י"ב - "שעוני יד" לא צויין כל סכום. שוכנעתי כאמור, כי שעונים אלו נגנבו במהלך הפריצה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי, כפוף להוכחת עובדת גניבתם ושוויים של השעונים, זכאית התובעת לתגמולי ביטוח עד לסך של 2% לפריט משווי התכולה, הכל כאמור בסעיף 2 לפוליסה.

5.3        שוכנעתי, כי נגנב שעון תוצרת "קריגר". שלמה הגיש אישור מיום 19.6.03 של בית העסק ממנו נרכש שעון הקריגר. מהאישור עולה, כי עלות שעון קריגר חדש, מדגם השעון שהיה בבעלות שלמה , הינה 2,750 $.

גם לדברי השמאי המדובר "בשעון יוקרתי". השמאי לא מצא לנכון לבדוק את מחירי שעוני "קריגר" ולא נטען על  ידיו כי הסכום הנקוב באישור הנ"ל מופרז. הנתבעת לא הציגה הצעות מחיר הסותרות את ההצעה שהוגשה ע"י התובעת , בין אם הצעות מחיר של הדגם המצויין באישור ובין אם כל דגם אחר.

כאמור, תגמולי ביטוח בגין אובדן של פריט שלא צויין במפורש בדו"ח הסוקר, הינם עד ל -  2% מסכום ביטוח התכולה, דהיינו 2% מתוך הסך 257,950 ש"ח נכון ליום 3.5.01 מועד עריכת דוח הסוקר ובסה"כ 5,159 ש"ח. מאחר וסכום זה נמוך באופן ניכר מהסך בשקלים השווה ל - 2,750 $, ומאחר ואין מחלוקת, כי המדובר בשעון יוקרתי, הגעתי למסקנה , כי שווי השעון לפי ערך כינון נכון לקרות מקרה הביטוח אינו נופל מהסך  5,159 ש"ח הנ"ל. 

התובעת לא רכשה ולא כוננה את הנזק בגין שעון הקריגר, ועל כן היא זכאית לפיצוי עפ"י ערך ריאלי בלבד. אמנם, אין בפני חוו"ד באשר לערכו הריאלי של השעון, אולם מדו"ח השמאי עולה כי עפ"י גרסתו ,ערך הכינון של כל אחד מהשעונים הוערך על ידיו בסך של 500 ש"ח והערך הריאלי של כל אחד מהשעונים הוערך על ידיו ב - 300 ש"ח דהיינו, 60% מערך כינון, בכל השעונים . השמאי התמיד בכך כפי שעולה גם מהסיפא של ס' 1 למכתבו מיום 14.7.03.

מכאן ניתן להסיק כי ערכו הראלי של השעון הינו 60% מהסך של 5,159 ש"ח, דהיינו, 3,095 ש"ח .